נערה עצרה אותי השבוע לסלפי, כשעצרתי בתחנת דלק. אני רגילה לכך שבני נוער מכווצים את הפרצוף כשהם מצטלמים, ממש מכערים את עצמם מול המצלמה. זה נובע מחוסר ביטחון עצמי, מדימוי גוף בעייתי. מישהי הסבירה לי פעם הסבר עצוב: "במקום שיצחקו עליי ברשתות החברתיות, אני צוחקת על עצמי מראש".
אבל השבוע, הנערה בתחנת הדלק חידשה לי חידוש: היא החזיקה את המכשיר, מיקמה אותי במרכז התמונה, והיא – תפסה רק פס צר בצד. זזתי קצת כדי לתת לה מקום, אבל היא בשום אופן לא הסכימה להיכנס לתוך הפריים. על מסך הסלולרי שלה ראו את האוזן שלה, וחלק קטן מהעין. זהו. זה היה ברור שהיא מתביישת בעצמה, בעצם נוכחותה. זה לא רק סיפור אישי שלה, זה אתגר כללי בתקופה הזו.
בשבת שעברה חל יום הזיכרון של המשוררת המופלאה זלדה. דוד צבי הילמן היה נער צעיר, קרוב משפחה שלה, שזכה לקבל ממנה מכתבים אישיים. הרבה לפני עידן הסלפי והפילטר והטיקטוק, היא כותבת לו על עצמאות רוחנית אמיתית, על ערך עצמי:
"נוצרת בשביל להעניק אושר ובשביל לקבל אהבה קדושה כשרה", כותבת זלדה לנער, לקראת בר המצווה שלו. "ריבונו של עולם, שרק לא תטעה, בגלל תנאים חיצוניים, ותחשוב אחרת על עצמך. פעמים אני חושבת שהחטא הנורא והאפל ביותר של האדם הוא לחשוב רעות על עצמו (אני קוראת לזה להביט על עצמו 'בעיני השכנים' ולא בעיני האינסוף). ואין בזה ענווה כלל – כי אם ריפיון ובריחה מבניין החיים, שהוא כמדומני אחד מיסודות היהדות. אהוב את האלוקי שבך ואת כישרונותיך, שהם טיפה ממקור הנצח. אני מאמינה בכוחותיך ובעתידך... החיים יכולים להיות וצריכים להיות יקרים ומפוארים".
אם הייתי מוצאת את הנערה הזו, הייתי מקריאה לה את המילים האלה.
אבל השבוע, הנערה בתחנת הדלק חידשה לי חידוש: היא החזיקה את המכשיר, מיקמה אותי במרכז התמונה, והיא – תפסה רק פס צר בצד. זזתי קצת כדי לתת לה מקום, אבל היא בשום אופן לא הסכימה להיכנס לתוך הפריים. על מסך הסלולרי שלה ראו את האוזן שלה, וחלק קטן מהעין. זהו. זה היה ברור שהיא מתביישת בעצמה, בעצם נוכחותה. זה לא רק סיפור אישי שלה, זה אתגר כללי בתקופה הזו.
בשבת שעברה חל יום הזיכרון של המשוררת המופלאה זלדה. דוד צבי הילמן היה נער צעיר, קרוב משפחה שלה, שזכה לקבל ממנה מכתבים אישיים. הרבה לפני עידן הסלפי והפילטר והטיקטוק, היא כותבת לו על עצמאות רוחנית אמיתית, על ערך עצמי:
"נוצרת בשביל להעניק אושר ובשביל לקבל אהבה קדושה כשרה", כותבת זלדה לנער, לקראת בר המצווה שלו. "ריבונו של עולם, שרק לא תטעה, בגלל תנאים חיצוניים, ותחשוב אחרת על עצמך. פעמים אני חושבת שהחטא הנורא והאפל ביותר של האדם הוא לחשוב רעות על עצמו (אני קוראת לזה להביט על עצמו 'בעיני השכנים' ולא בעיני האינסוף). ואין בזה ענווה כלל – כי אם ריפיון ובריחה מבניין החיים, שהוא כמדומני אחד מיסודות היהדות. אהוב את האלוקי שבך ואת כישרונותיך, שהם טיפה ממקור הנצח. אני מאמינה בכוחותיך ובעתידך... החיים יכולים להיות וצריכים להיות יקרים ומפוארים".
אם הייתי מוצאת את הנערה הזו, הייתי מקריאה לה את המילים האלה.
רוחמה הרשקוביץ, אימו של יוסי הרשקוביץ הי"ד, מנהל בית הספר הירושלמי הנערץ שנפל בקרב בעזה, סיפרה לי השבוע שהיא קיבלה את ההודעה הבאה:
"רוחמה", כתבה לה חברה, "רציתי לשתף אותך בחוויה שעברנו השבוע. יעקב בעלך העביר 'זיכרון בסלון' על ההורים שלו, ניצולי השואה. היו שם אנשים מכל הסוגים שבעם ישראל.
היה מרגש מאוד. יעקב סיפר על מסירות הנפש והאמונה של אמא שלו, שוויתרה על הקפה הדלוח בלילה כדי להשתמש בנוזל הזה לנטילת ידיים בבוקר. כל המצגת המרשימה שיעקב הראה הייתה מעשה ידיו של יוסי הי"ד, שחקר את השואה והיה קשור מאוד לסבתא חיה ע"ה.
בסוף הערב יעקב הראה את הכתובה של ההורים שלו, שזכו להינצל ולהתחתן ולעלות לארץ. הוא הראה איך לזוג הזה ששמר על זהותו במסירות נפש, נולדו בסך הכל 254 צאצאים, ביניהם 43 בני נינים.
לאחר סיום הערב פנתה אליו צעירה בקהל ואמרה לו: אני מתחתנת בעוד חודש ולא רציתי בשום אופן להתחתן כדת משה וישראל. אבל עכשיו כשסיפרת על אמא שלך וכל מה שעברה, אני משנה את דעתי ואתחתן ככה, עם כתובה.
אימא של הצעירה אמרה ליעקב: כבר כמה חודשים אני מתמודדת עם הנושא בבית, וזה מכאיב לי מאוד. ואתה תוך שעה וחצי פתרת את הנושא".
רוחמה סיכמה בהתרגשות: "אימא של בעלי יעקב ז"ל שרדה את השואה וכבר נפטרה. הבן שלנו יוסי הי"ד נפל. ועכשיו עוד זוג יקים בית יהודי בעולם הזה, בזכותם".
פרשת השבוע היא "אחרי מות קדושים". הסיפור הבא מוקדש לזכרם של כל הקדושים - שמשפיעים גם אחרי מותם.
(בתמונה: חלק מהשבט שהקים הזוג שהתחתן אחרי השואה, התמונה מתוך המצגת המרגשת. בעיגול: יוסי הרשקוביץ)
"רוחמה", כתבה לה חברה, "רציתי לשתף אותך בחוויה שעברנו השבוע. יעקב בעלך העביר 'זיכרון בסלון' על ההורים שלו, ניצולי השואה. היו שם אנשים מכל הסוגים שבעם ישראל.
היה מרגש מאוד. יעקב סיפר על מסירות הנפש והאמונה של אמא שלו, שוויתרה על הקפה הדלוח בלילה כדי להשתמש בנוזל הזה לנטילת ידיים בבוקר. כל המצגת המרשימה שיעקב הראה הייתה מעשה ידיו של יוסי הי"ד, שחקר את השואה והיה קשור מאוד לסבתא חיה ע"ה.
בסוף הערב יעקב הראה את הכתובה של ההורים שלו, שזכו להינצל ולהתחתן ולעלות לארץ. הוא הראה איך לזוג הזה ששמר על זהותו במסירות נפש, נולדו בסך הכל 254 צאצאים, ביניהם 43 בני נינים.
לאחר סיום הערב פנתה אליו צעירה בקהל ואמרה לו: אני מתחתנת בעוד חודש ולא רציתי בשום אופן להתחתן כדת משה וישראל. אבל עכשיו כשסיפרת על אמא שלך וכל מה שעברה, אני משנה את דעתי ואתחתן ככה, עם כתובה.
אימא של הצעירה אמרה ליעקב: כבר כמה חודשים אני מתמודדת עם הנושא בבית, וזה מכאיב לי מאוד. ואתה תוך שעה וחצי פתרת את הנושא".
רוחמה סיכמה בהתרגשות: "אימא של בעלי יעקב ז"ל שרדה את השואה וכבר נפטרה. הבן שלנו יוסי הי"ד נפל. ועכשיו עוד זוג יקים בית יהודי בעולם הזה, בזכותם".
פרשת השבוע היא "אחרי מות קדושים". הסיפור הבא מוקדש לזכרם של כל הקדושים - שמשפיעים גם אחרי מותם.
(בתמונה: חלק מהשבט שהקים הזוג שהתחתן אחרי השואה, התמונה מתוך המצגת המרגשת. בעיגול: יוסי הרשקוביץ)
אתמול הובא למנוחות הרב שלום ליפסקר בן ה-78, שליח חב"ד בפלורידה, מהיהודים המשפיעים בארצות הברית ובעולם היהודי כולו. מפעלי החינוך, התורה וההתנדבות שלו הגיעו לאורך השנים למאות אלפי יהודים, גם בישראל. הנה סיפור אחד קטן שסופר עליו אתמול:
"לרב ליפסקר היה אכפת ממך, לא משנה מי אתה. הוא היה יכול לפגוש את נשיא ארצות הברית, ואז לפגוש עני שביקש ממנו צדקה – ולהתייחס לשניהם באותו כבוד בדיוק. זה בלט במיוחד עם אסירים, כי הוא הקים את ארגון 'אלף' שדאג לאסירים יהודיים, והוא כיבד אותם בדיוק כמו את מנכ"ל הבנק שישב איתו באותו בוקר. לכולם, באמת לכולם, הוא נתן את אותו יחס, כי כולם נבראו בצלם אלוקים. כי לכל אחד יש שליחות וחשיבות.
הוא תמיד היה מביט בעיניו של האדם שמולו ושואל: 'מה שלומך?'. אבל זה היה 'מה שלומך' אמיתי, הרגשת שהוא באמת רצה לדעת. ולאחר מכן הוא היה שואל: 'ומה שלום הנשמה שלך?'. לא הייתה בכך שום צביעות, גם בפעם המאה. הוא באמת רצה לדעת מה שלום הנשמה שלך. יש אנשים ששינו את כל אורח חייהם לטובה, וזה התחיל רק בגלל שתי השאלות האלה".
מה שלומך, ומה שלום הנשמה שלך. מוזמנים לנסות וליישם. לזכרו.
"לרב ליפסקר היה אכפת ממך, לא משנה מי אתה. הוא היה יכול לפגוש את נשיא ארצות הברית, ואז לפגוש עני שביקש ממנו צדקה – ולהתייחס לשניהם באותו כבוד בדיוק. זה בלט במיוחד עם אסירים, כי הוא הקים את ארגון 'אלף' שדאג לאסירים יהודיים, והוא כיבד אותם בדיוק כמו את מנכ"ל הבנק שישב איתו באותו בוקר. לכולם, באמת לכולם, הוא נתן את אותו יחס, כי כולם נבראו בצלם אלוקים. כי לכל אחד יש שליחות וחשיבות.
הוא תמיד היה מביט בעיניו של האדם שמולו ושואל: 'מה שלומך?'. אבל זה היה 'מה שלומך' אמיתי, הרגשת שהוא באמת רצה לדעת. ולאחר מכן הוא היה שואל: 'ומה שלום הנשמה שלך?'. לא הייתה בכך שום צביעות, גם בפעם המאה. הוא באמת רצה לדעת מה שלום הנשמה שלך. יש אנשים ששינו את כל אורח חייהם לטובה, וזה התחיל רק בגלל שתי השאלות האלה".
מה שלומך, ומה שלום הנשמה שלך. מוזמנים לנסות וליישם. לזכרו.
מי ה"כהן" שלנו? האם אנחנו יודעים לפנות לעזרה?
קטע מהשיעור השבועי: https://did.li/4LEZH
קטע מהשיעור השבועי: https://did.li/4LEZH
Facebook
Log in or sign up to view
See posts, photos and more on Facebook.
הבוקר לשם שינוי מתפרסם פה ציור: מה שרואים פה זה מה שקורה לנו בימים אלה, בספירת העומר.
אנחנו סופרים כעת יום ועוד יום, שבעה שבועות, מיציאת מצרים בחג הפסח ועד לקבלת התורה בהר הסיני בחג השבועות.
כי בחיים צריך להתקדם לפעמים לאט, לטפס בהדרגה. לא תמיד אפשר לקפוץ מהר, בבת אחת. דברים יקרים וקדושים נבנים שלב אחרי שלב.
המקובלים מסבירים שבימי ספירת העומר אנחנו מתקנים שבע מידות, שבוע אחרי שבוע: חסד (יכולת הנתינה), גבורה (יכולת יצירת הגבולות), תפארת (היכולת לאזן בין שתי המידות הראשונות), נצח (מלשון ניצחון וגם נצחיות), הוד (היכולת להודות), יסוד (מחברת את כל העניינים הקודמים, וקשורה ביסוד ובבסיס הקיום שלנו), ומלכות (קשורה למלך העולם, וגם למלכותיות שלנו - ההתנהגות שלנו בפועל). אלה כמובן עניינים עמוקים יותר, אבל בימים אלה מתקדמים מדרגה אחרי מדרגה כדי לתקן את המידות ולהשתפר. כדי להגיע לחג שבועות ולהיות ראויים לקבל את התורה.
אתם מוזמנים להסתכל שוב בשני הסולמות, וגם לשתף עם מי שצריך תזכורת לכך שלפעמים דווקא כדי להגיע ליעד, צריך לטפס לאט, צעד אחר צעד. בהצלחה.
אנחנו סופרים כעת יום ועוד יום, שבעה שבועות, מיציאת מצרים בחג הפסח ועד לקבלת התורה בהר הסיני בחג השבועות.
כי בחיים צריך להתקדם לפעמים לאט, לטפס בהדרגה. לא תמיד אפשר לקפוץ מהר, בבת אחת. דברים יקרים וקדושים נבנים שלב אחרי שלב.
המקובלים מסבירים שבימי ספירת העומר אנחנו מתקנים שבע מידות, שבוע אחרי שבוע: חסד (יכולת הנתינה), גבורה (יכולת יצירת הגבולות), תפארת (היכולת לאזן בין שתי המידות הראשונות), נצח (מלשון ניצחון וגם נצחיות), הוד (היכולת להודות), יסוד (מחברת את כל העניינים הקודמים, וקשורה ביסוד ובבסיס הקיום שלנו), ומלכות (קשורה למלך העולם, וגם למלכותיות שלנו - ההתנהגות שלנו בפועל). אלה כמובן עניינים עמוקים יותר, אבל בימים אלה מתקדמים מדרגה אחרי מדרגה כדי לתקן את המידות ולהשתפר. כדי להגיע לחג שבועות ולהיות ראויים לקבל את התורה.
אתם מוזמנים להסתכל שוב בשני הסולמות, וגם לשתף עם מי שצריך תזכורת לכך שלפעמים דווקא כדי להגיע ליעד, צריך לטפס לאט, צעד אחר צעד. בהצלחה.
5 דברים לקראת שבת
1. בשבת הקרובה נקרא בתורה שתי פרשות: "אחרי מות" ו"קדושים", הפרשות השישית והשביעית בספר ויקרא.
2. בשתי הפרשות יחד מופיעות 79 (!) מצוות. יותר מעשירית מ-613 (תרי"ג) המצוות שבתורה. ובמה עוסקות המצוות? בכל תחומי החיים: בין אדם לחברו, בין אדם לאלוקים, חינוך, כלכלה, משפחה, עסקים, חגים ועוד ועוד.
3. בפרשה מופיעות גם מילים מפורסמות וחשובות: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה׳". את שתי המילים האחרונות בפסוק לא כולם מכירים, וחבל. האהבה בינינו נובעת מכך שה' ברא את כולנו, שיש בכולנו צלם אלוקים.
4. "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ", כך מתחילה פרשת קדושים. פרשנינו מסבירים שהפרשה מטילה עלינו אחריות: לקדש את העולם כולו, בכמה שיותר מצוות ומעשים טובים. הקדושה יכולה להופיע בכל תחומי חיינו, ואתם מוזמנים לחפש פוטנציאל כזה לקדושה סביבכם, גם הרגע.
5. נזכיר: ספירת העומר ממשיכה. היום 25 ימים לעומר. הגענו למחצית הדרך בין חג הפסח לחג השבועות.
שבת שלום.
1. בשבת הקרובה נקרא בתורה שתי פרשות: "אחרי מות" ו"קדושים", הפרשות השישית והשביעית בספר ויקרא.
2. בשתי הפרשות יחד מופיעות 79 (!) מצוות. יותר מעשירית מ-613 (תרי"ג) המצוות שבתורה. ובמה עוסקות המצוות? בכל תחומי החיים: בין אדם לחברו, בין אדם לאלוקים, חינוך, כלכלה, משפחה, עסקים, חגים ועוד ועוד.
3. בפרשה מופיעות גם מילים מפורסמות וחשובות: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה׳". את שתי המילים האחרונות בפסוק לא כולם מכירים, וחבל. האהבה בינינו נובעת מכך שה' ברא את כולנו, שיש בכולנו צלם אלוקים.
4. "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ", כך מתחילה פרשת קדושים. פרשנינו מסבירים שהפרשה מטילה עלינו אחריות: לקדש את העולם כולו, בכמה שיותר מצוות ומעשים טובים. הקדושה יכולה להופיע בכל תחומי חיינו, ואתם מוזמנים לחפש פוטנציאל כזה לקדושה סביבכם, גם הרגע.
5. נזכיר: ספירת העומר ממשיכה. היום 25 ימים לעומר. הגענו למחצית הדרך בין חג הפסח לחג השבועות.
שבת שלום.
שמעתם את הנאום של השגריר האקבי?
"אני מתרגש לבוא לראשונה כשגריר, למקום שבו עם ישראל בנה את המשכן, עוד לפני בית המקדש", אמר אתמול שגריר ארצות הברית החדש בישראל, מייק האקבי. את הנאום המלא שלו קיבלתי מאליענה פסנטין, שאחראית על ההסברה לחו"ל במועצת בנימין ואירחה אותו בשילה העתיקה. כדאי להקשיב:
"אני קורא למקום הזה 'יהודה ושומרון', ורק כך, כי לומר משהו אחר יהיה פשוט אנטי-תנ"כי, בניגוד לאמת".
באותן שעות בדיוק התנהלו דיונים על המדיניות של טראמפ, והאם הוא נוטש את ישראל. האקבי סיפר: "כשקיבלתי את התפקיד, טראמפ קרא לי לחדר הסגלגל בבית הלבן ונתן לי פתק שכתב בכתב ידו, עם תפילה לשלום ירושלים. הוא ביקש שקודם כל, אלך ואגיד את התפילה בכותל. הגעתי לכותל לומר אותה, בשם 330 מיליון אמריקנים".
ראש מועצת בנימין ישראל גנץ ידע כבר הרבה ממשלים אמריקנים. כאלה מילים הוא עוד לא שמע: "זה לא סתם מקום מגורים, זו שליחות. סליחה אם השפה הרוחנית שלי מפריעה למישהו", המשיך האקבי, "אבל איך אפשר לתאר את ישראל במילה אחרת חוץ מהמילה נס? אתם נס. ההסבר היחיד לכל מה שקורה בארץ הזו – זה שאלוקים איתכם. אני לא יהודי, אבל האנושות חייבת לכם חוב גדול. אנסה להחזיר קצת ממנו בכהונתי. זה חוב, כי אתם מראים לעולם מיהו אלוקים, ואיך לחיות.
בפשטות, אלוקים המציא את המשחק, והוא קובע את החוקים. אם נשחק בחוקים שלו – ננצח. אתם משחקים בכללים שלו. זו הסיבה שהאויבים שלכם רוצים להשמיד אתכם, זו שנאה לא הגיונית כי הם לא שונאים אתכם, הם שונאים את אלוקים, את התורה שלו, את האמת והטוב. לכן אתם סופגים מכה קשה, כי אתם עומדים מול הרוע".
אם זה היה נאום של שגריר שמבקר אותנו, כבר היינו שומעים על כך בכותרות הראשיות. אבל חשוב להקשיב גם כאן. כך הוא סיים: "במקום הקדוש הזה אני מצהיר: אנחנו שוחרי שלום, ביטחון ושגשוג. אפעל לכך שכל אימא ישראלית שמשכיבה את ילדיה לישון, לא תפחד לעולם מאזעקה שתאלץ אותם לרוץ למקלט. אז באתי לומר לכם: אתם לא לבד. לא לעמוד לצידכם – זה לא לעמוד לצד אלוקים. לא לעמוד לצידכם – זה פשוט לפעול לרעתנו. כי מי שאיתכם – יבורך".
"אני מתרגש לבוא לראשונה כשגריר, למקום שבו עם ישראל בנה את המשכן, עוד לפני בית המקדש", אמר אתמול שגריר ארצות הברית החדש בישראל, מייק האקבי. את הנאום המלא שלו קיבלתי מאליענה פסנטין, שאחראית על ההסברה לחו"ל במועצת בנימין ואירחה אותו בשילה העתיקה. כדאי להקשיב:
"אני קורא למקום הזה 'יהודה ושומרון', ורק כך, כי לומר משהו אחר יהיה פשוט אנטי-תנ"כי, בניגוד לאמת".
באותן שעות בדיוק התנהלו דיונים על המדיניות של טראמפ, והאם הוא נוטש את ישראל. האקבי סיפר: "כשקיבלתי את התפקיד, טראמפ קרא לי לחדר הסגלגל בבית הלבן ונתן לי פתק שכתב בכתב ידו, עם תפילה לשלום ירושלים. הוא ביקש שקודם כל, אלך ואגיד את התפילה בכותל. הגעתי לכותל לומר אותה, בשם 330 מיליון אמריקנים".
ראש מועצת בנימין ישראל גנץ ידע כבר הרבה ממשלים אמריקנים. כאלה מילים הוא עוד לא שמע: "זה לא סתם מקום מגורים, זו שליחות. סליחה אם השפה הרוחנית שלי מפריעה למישהו", המשיך האקבי, "אבל איך אפשר לתאר את ישראל במילה אחרת חוץ מהמילה נס? אתם נס. ההסבר היחיד לכל מה שקורה בארץ הזו – זה שאלוקים איתכם. אני לא יהודי, אבל האנושות חייבת לכם חוב גדול. אנסה להחזיר קצת ממנו בכהונתי. זה חוב, כי אתם מראים לעולם מיהו אלוקים, ואיך לחיות.
בפשטות, אלוקים המציא את המשחק, והוא קובע את החוקים. אם נשחק בחוקים שלו – ננצח. אתם משחקים בכללים שלו. זו הסיבה שהאויבים שלכם רוצים להשמיד אתכם, זו שנאה לא הגיונית כי הם לא שונאים אתכם, הם שונאים את אלוקים, את התורה שלו, את האמת והטוב. לכן אתם סופגים מכה קשה, כי אתם עומדים מול הרוע".
אם זה היה נאום של שגריר שמבקר אותנו, כבר היינו שומעים על כך בכותרות הראשיות. אבל חשוב להקשיב גם כאן. כך הוא סיים: "במקום הקדוש הזה אני מצהיר: אנחנו שוחרי שלום, ביטחון ושגשוג. אפעל לכך שכל אימא ישראלית שמשכיבה את ילדיה לישון, לא תפחד לעולם מאזעקה שתאלץ אותם לרוץ למקלט. אז באתי לומר לכם: אתם לא לבד. לא לעמוד לצידכם – זה לא לעמוד לצד אלוקים. לא לעמוד לצידכם – זה פשוט לפעול לרעתנו. כי מי שאיתכם – יבורך".
ההודעות בקבוצות הווטסאפ בירושלים הגיעו בזו אחר זו במוצאי השבת שעברה: "עכשיו בבית הלוויות שמגר, בחורה בודדה מובאת למנוחות, היא התגיירה ועלתה לארץ, ואין מי שילווה אותה".
תוך זמן קצר היו שם מאות אנשים, ללוות אותה בדרכה האחרונה. אבל בחייה, לא היה כנראה מספיק מי שילווה אותה. מאז ההלוויה הגדולה הזו כבר כתבו עליה בכמה פורומים, אבל זה לא עניין שכונתי ירושלמי. יש עניין לציבור.
אז הנה סיפורה של אביגיל ג'ונס. היא בת 32. עלתה לבד מפולין לישראל, ודבקה ביהדות. אימא שלה נפטרה, אביה הלא-יהודי חי בפולין. לאחרונה הרגישה לא טוב והלכה לחדר מיון כמה פעמים ואפילו אושפזה בגלל וירוס, אבל שוחררה וחזרה הביתה לנוח, ושם נפטרה לבדה. ארבעה ימים חלפו עד שגילו אותה.
"אביגיל", אמר אחד הרבנים שהספידו אותה, "את מלמדת אותנו להיות יותר רגישים, לשים לב לאנשים השקופים. מדברים על תשומת לב לנשות המילואימניקים וזה נכון. מדברים על חיזוק למשפחות שכולות וזה נכון. אבל זה בעצם לכולם, כולם, כולם. אין גבול לרגישות ולתשומת הלב".
בבתי הכנסת בשכונת נחלאות שבה גרה ("כורזין", "מעיינות" ועוד) ערכו אירועים לזכרה, ודיברו על האתגר בחברת השפע: אנשים היום לא מתים מרעב, אבל הם רעבים לקשר אנושי, לקהילה. פרשת השבוע, פרשת "קדושים", עוסקת בכך בהרחבה: בתשומת לב לגר, לעני, למי שזקוק לעזרה. "ואהבת לרעך כמוך", נכתב בפרשה. המקרה של אביגיל עורר עניין כי בדרך כלל אנחנו שומעים על קשישים עריריים, לא על צעירה בת 32. המסר ברור: חפשו את אביגיל בסביבה שלכם.
תוך זמן קצר היו שם מאות אנשים, ללוות אותה בדרכה האחרונה. אבל בחייה, לא היה כנראה מספיק מי שילווה אותה. מאז ההלוויה הגדולה הזו כבר כתבו עליה בכמה פורומים, אבל זה לא עניין שכונתי ירושלמי. יש עניין לציבור.
אז הנה סיפורה של אביגיל ג'ונס. היא בת 32. עלתה לבד מפולין לישראל, ודבקה ביהדות. אימא שלה נפטרה, אביה הלא-יהודי חי בפולין. לאחרונה הרגישה לא טוב והלכה לחדר מיון כמה פעמים ואפילו אושפזה בגלל וירוס, אבל שוחררה וחזרה הביתה לנוח, ושם נפטרה לבדה. ארבעה ימים חלפו עד שגילו אותה.
"אביגיל", אמר אחד הרבנים שהספידו אותה, "את מלמדת אותנו להיות יותר רגישים, לשים לב לאנשים השקופים. מדברים על תשומת לב לנשות המילואימניקים וזה נכון. מדברים על חיזוק למשפחות שכולות וזה נכון. אבל זה בעצם לכולם, כולם, כולם. אין גבול לרגישות ולתשומת הלב".
בבתי הכנסת בשכונת נחלאות שבה גרה ("כורזין", "מעיינות" ועוד) ערכו אירועים לזכרה, ודיברו על האתגר בחברת השפע: אנשים היום לא מתים מרעב, אבל הם רעבים לקשר אנושי, לקהילה. פרשת השבוע, פרשת "קדושים", עוסקת בכך בהרחבה: בתשומת לב לגר, לעני, למי שזקוק לעזרה. "ואהבת לרעך כמוך", נכתב בפרשה. המקרה של אביגיל עורר עניין כי בדרך כלל אנחנו שומעים על קשישים עריריים, לא על צעירה בת 32. המסר ברור: חפשו את אביגיל בסביבה שלכם.
דחיית סיפוקים, כידוע, היא אחד האתגרים הגדולים של האנושות. אבל בכל רגע שאנחנו מצליחים להתאפק - אנחנו מתקנים משהו גדול בעולם כולו.
חכמינו מסבירים שכבר בבריאת העולם, חלק מהחטא של האדם הראשון בגן עדן היה חוסר יכולת להתאפק ולא לאכול מעץ הדעת.
והנה, בפרשה שקראנו בשבת, התורה נוגעת באתגר הזה, ומצווה עלינו לחכות שלוש שנים מרגע נטיעת העץ ועד לאכילת פירותיו:
"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל... שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים, לֹא יֵאָכֵל".
מול הנטייה הטבעית לחוסר סבלנות, מול הרצון לאכול את הפרי "כאן ועכשיו", שלוש השנים האלה מתקנות את החטא הראשון והיסודי של האנושות.
גם מי שאינו חקלאי ולא מגדל עצים, יכול למצוא טעם במצווה הזו וגם לתרגל את העניין ולנסות להתאפק. למשל: הסבלנות שלנו כלפי ילד קטן שאנחנו מחכים שיגדל ויתבגר, ההמתנה בתור לקופה בסופר או בפקק בלי להתעצבן, ההחלטה לא להיגרר אוטומטית לסלולרי או לכל הרגל מזיק - בכל פעם שאנחנו מצליחים עוד קצת, אנחנו מתקנים עוד משהו בבריאה, מקדמים בצעד נוסף את העולם אל תיקונו.
לא צריך שלוש שנים כמו אצל העץ, גם שלוש שניות זה הרבה. קחו נשימה ותנסו. בהצלחה.
חכמינו מסבירים שכבר בבריאת העולם, חלק מהחטא של האדם הראשון בגן עדן היה חוסר יכולת להתאפק ולא לאכול מעץ הדעת.
והנה, בפרשה שקראנו בשבת, התורה נוגעת באתגר הזה, ומצווה עלינו לחכות שלוש שנים מרגע נטיעת העץ ועד לאכילת פירותיו:
"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל... שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים, לֹא יֵאָכֵל".
מול הנטייה הטבעית לחוסר סבלנות, מול הרצון לאכול את הפרי "כאן ועכשיו", שלוש השנים האלה מתקנות את החטא הראשון והיסודי של האנושות.
גם מי שאינו חקלאי ולא מגדל עצים, יכול למצוא טעם במצווה הזו וגם לתרגל את העניין ולנסות להתאפק. למשל: הסבלנות שלנו כלפי ילד קטן שאנחנו מחכים שיגדל ויתבגר, ההמתנה בתור לקופה בסופר או בפקק בלי להתעצבן, ההחלטה לא להיגרר אוטומטית לסלולרי או לכל הרגל מזיק - בכל פעם שאנחנו מצליחים עוד קצת, אנחנו מתקנים עוד משהו בבריאה, מקדמים בצעד נוסף את העולם אל תיקונו.
לא צריך שלוש שנים כמו אצל העץ, גם שלוש שניות זה הרבה. קחו נשימה ותנסו. בהצלחה.
מוזמנת להיות איתנו כבר הערב, ובחודש הקרוב. לפרטים ולהרשמה: https://bit.ly/4gEVh1f